גופני אות.חיים בעיצוב

דניאל גרומר

מעצב אותיות ושותף בסטודיו ״פונטף״.
מרצה לטיפוגרפיה במחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה בצלאל.
בוגר מצטיין של המחלקה לתקשורת חזותית (2014) ושל תכנית התואר השני לעיצוב אותיות Type and Media בהאג, הולנד (2016).

נולד בתל אביב, נשוי לשרון, אבא של אביגיל ונורי. התחיל לצייר אותיות בגיל צעיר כשהעתיק שוב ושוב באובססיביות סמלים של קבוצות כדורגל. מאז לא יכול (ולא רוצה) להפסיק לצייר אותיות ולראות כדורגל, בעיקר מנצ׳סטר יונייטד.

עד המפגש עם המיזם הרגשתי שהעיסוק שלי בעיצוב אותיות בזמן מלחמה הוא דרך אסקפיסטית להתמודד עם ההלם של מאורעות אוקטובר. אבל מהרגע ששמעתי על המיזם הבנתי שיש לי את היכולת להעניק תרומה קטנה אך נקודתית ומשמעותית. היה לי ברור שאני רוצה לקחת בזה חלק.

לילי-ורם-איתמרי
לילי ורם איתמרי

לילי, בת 63, נולדה וגדלה בקרית אונו, ובגיל צעיר מאוד התאהבה בתנועת הנוער העובד והלומד וזו מילאה את כל עולמה שם הדריכה ומצאה את אהבתה לחינוך כבר בשלב מוקדם מאוד של החיים.

לילי הגיעה לגרעין בכפר עזה מיד אחרי השירות הצבאי, ושם פגשה את בחיר ליבה, רם, קיבוצניק מרוחמה, ומאז לא נפרדו.

לילי ורם בחרו להקים את ביתם ומשפחתם בכפר עזה, והיו הורים נהדרים לשני ילדיהם, תומר ורז.

רם, בן 56, האיש עם ידי הזהב, איש אדמה ועבודת כפיים שאהב לעבוד קשה ותמיד ללמוד וללמד, עבד במוסך של קיבוץ כפר עזה והמשיך לתפקידי ניהול באיגוד קציני הבטיחות בתעבורה בחברות שונות.

לילי מצאה את מקומה בבית הספר שער הנגב, כמורה, והתבלטה במיוחד כרכזת חברתית.

היא הייתה פעילה מאוד גם בכפר עזה ובאזור, בהפקת פסטיבל "דרום אדום" ועוד רבים אחרים.

בשנים האחרונות הגשימה לילי חלום והייתה לסוכנת נסיעות נפלאה. לילי ורם אהבו מאד לטייל בעולם, וזכו לעשות זאת יחדיו בשנים האחרונות.

לילי הייתה מלאת שמחת חיים תמיד ומשרה אווירה טובה על כל סביבתה.

רם תמיד דאג לכולם לפני שדאג לעצמו. ערך הנתינה היה ערך היה עליון עבורו, תמיד חיפש איך לתת לאחר ללא תמורה. איש שקט וצנוע אך מלא עוצמה.

בשבעה באוקטובר (10.7.2023) בהתקפת המחבלים הרצחנית, נרצחו רם ולילי בביתם בכפר עזה.

אורם יחסר מאד בעולמנו.