גופני אות.חיים בעיצוב

דוד פרסמן

שמי דוד פרסמן, 23, נשוי ואב לשתים.

בחיי אני תלמיד ישיבה, וזוכה, לאושרי, ללמוד תורה ברוב שעות היום.

כבר כמה שנים שאני עוסק, בשעות הפנאי, בעיצוב ותכנות גופנים. התייחסתי לזה כאל תחביב. אהבתי את זה, אפילו מאד, אבל לא מעבר. מעולם לא ייחסתי לזה משמעות גדולה מדי.

כשנתקלתי בפרויקט אות חיים הופתעתי מהכח של היצירה הזו, לרפא לבבות נשברים ולהנציח חיים שהיו ואינם. הופתעתי מהאור שהיא מעניקה למשפחות השבורות ולסביבה הכאובה, מהיכולת של כתב־יד, עם כמה שהוא נראה לנו אגבי, להיות מצבה.

לא יכולתי להשאר אדיש. ידעתי שזה ייקח הרבה זמן, מאמץ והשקעה. שזה יהיה כרוך לעיתים בתסכול וקצת חוסר אונים. אבל האפשרות שנפלה לי לידיים לא הרפתה ממני. סוף סוף יש לי משהו נשגב לעשות עם התחביב הזה. אני חייב.

הפונט הראשון שיצרתי למיזם היה מכתב־ידו של ליאור סימינוביץ'.

קראתי על ליאור. על מי שהוא היה, וגם על מי שרצה להיות. חלק מצילומי כתב־היד שנשלחו אלי עסק במי שהוא, ובשאיפותיו ותקוותיו לעתיד: "הערכים שאני מונחה על ידם בחיים הם: לא לעשות מעשים רעים… לעזור לאחרים… לקחת הכל בקלות… לא לוותר גם כשקשה…"

עיצבתי את האותיות אחת אחת, חש שאני נוגע בנימי נשמתו. קראתי שוב ושוב את מכתביו, מול עיני מרחפים רגשותיו, אהבותיו, תקוותיו, תפילותיו.

אני אסיר תודה על הזכות שניתנה לי.

פרופיל ליאור סימינוביץ
ליאור סימינוביץ'

בנם הבכור של יפית וירון. נולד וגדל בהרצליה. אח לעמרי.

ליאור התגייס באוגוסט 2022 לחטיבת גבעתי וביצע מסלול להכשרת לוחמים שבסופו הגיע לגדוד צבר.

בלט באופטימיות שלו, ברוגע, בחוכמתו, הצטיין בכל מה שנגע בו, בחיוך שלא ירד מפניו, בחוש הומור, בצניעות, ביכולת הייחודית שלו להיות אדם וחבר טוב, לעזור תמיד ולהיות אהוב על כל מי שהכיר אותו.

מגיל קטן מאוד ליאור עסק בתחומי ספורט שונים והיה מאוד ספורטיבי, חזק ובכושר. בין היתר למד ג'ודו מספר שנים והיה בקבוצת הפועל הרצליה ומאז ומתמיד אהב מאוד לשחק כדורגל. בנוסף, ליאור השתתף ב״חמש אצבעות״ – שילוב של אימונים כהכנה לשירות הקרבי עם דגש חזק על ערכים.

חבריו מספרים על רצונו הרב לתרום למדינה בכל דרך ועל כך שביצע כל משימה במסירות רבה. ליאור היה לוחם מצטיין, מסור, מקצועי ומיומן, מלא מוטיבציה לשרת שירות קרבי משמעותי. לאורך שירותו השתתף באירועים מבצעיים שונים ולקח חלק חשוב בהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה. גם בצבא היה אהוב על כולם.

ליאור עבר הכשרה על הנמר והיה המקלען (בשפה של החיילים: עשה "איקסים") המעולה, המקצועי והמיומן ביותר.

כמה ימים לפני האסון, ליאור סיפר למשפחתו בגאווה שהמפקד ביקש שהנמר שלו ייכנס ראשון לעזה, כי הוא הכי סמך עליו.

ליאור נפל בקרב בעזה באסון הנמר, במלחמת חרבות ברזל ב-31 לאוקטובר 2023.

בנמר היו 12 חיילים, מתוכם נהרגו 11, ביניהם רועי דאוי ועדי ליאון. הניצול היחיד היה נהג הנמר, דניאל, שהיה חברו הטוב ביותר של ליאור.