גופני אות.חיים בעיצוב

שיר עוזיאל

אני שיר, מעצבת גרפית, יוצרת פונטים ומעצבת אתרים ייחודיים.

בתחילת המלחמה חוסר האונים הציף אותי כמו את שאר המדינה, וחיפשתי כיצד להתנדב ולסייע. בחג פורים הקמתי את מיזם "טעם של הבית", אתר המאפשר למשפחות החטופים להפיץ את הסיפורים של יקריהם דרך העוגיות האהובות עליהם במשלוחי המנות של כל בית ומשפחה, וכך לוודא שלא נשכח איש מהם עד שהם חוזרים. כשנחשפתי למיזם אות חיים ראיתי הזדמנות נוספות לסייע ולתרום מיכולתיי וידעתי שזו תהיה זכות גדולה לתת חיים לאותיות ולמילים של הנופלים.

נבחרתי ליצור את כתב ידו של נבו ארד, שנרצח במסיבת הנובה. נבו היה בן גילי, מהצד השני של המדינה. בזכות מיזם אות חיים זכיתי להכיר חלק ממנו, וזכרו ישמר לנצח. העבודה על הפונט הייתה מרגשת, הידיעה שמשהו קטן ממנו ימשיך אחרי לכתו, ושאנשים יחשפו למי שהיה בצורה הכי אישית שיש, נותנת תקווה.

תודה ליוזמה המרגשת הזו להנצחתם, ותודה ולמשפחה שנתנה לי את הזכות להפיק חיים בכתב ידו.

נבו ארד פרופיל
נבו ארד

נבו שלמה, בנם של מירב ורונן ארד, נולד ביום ב' בתשרי תשנ"ט (22.09.1998).

הוא גדל והתחנך בקיבוץ סעד. נער אוהב אדם, סביבה וטבע. חיוך תמידי על פניו. שאף להצטיין בכל אשר עשה, ואכן הצטיין.

צמח להיות צעיר גבוה. בשנה א' במכללה, כאשר כל אחד נדרש להציג את עצמו, הוא הציג כך: "193 סנטימטרים של סנטימנטים".

נבו היה סטודנט מבריק, שלמרות הישגיו הרבים נותר עניו וצנוע. אדם חכם, בעל ידע רב, אדם של אנשים. נהנה ללמד את עצמו דברים חדשים ולחקור את הסביבה. הוא אהב מאוד את החיים, אהב מסיבות וטבע. אהב מוזיקה, טייל הרבה בארץ ובעולם ונהנה מכך.

היה אהוב מאוד על חבריו, מושא להערצתם, ואף כונה על ידם "מגדלור ערכי". חבריו מספרים שתמיד ידע לתת את המילה הטובה, את העצה הנכונה, והיה לו כישרון מיוחד להקשבה ולהכלה. הם הגדירו אותו כאדם שכולם סביבו, אך נתן לכל אחד את התחושה שהוא כולו איתו.

ב 7.10.23 נבו בילה בפסטיבל "נובה" בשדות קיבוץ רעים, שם חגג עם חברים. הוא נרצח בירי המחבלים, כאשר רקד וחגג את חייו והוא בן 25. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ סעד.

כתבו בני המשפחה: ״נבוֹלי שלנו בליבנו לנצח. כל המשפחה והחברים מנסים לקחת ממך כמה שיותר תכונות כדי להיות אפילו טיפה טובים כמוך ולהמשיך את הדרך שלך איתנו".