גופני אות.חיים בעיצוב

שוקי דיין

נשוי ואב לשלושה, גר ויוצר בבני ברק.

אני בורא אותיות ומעצב חוויות משתמש.

התשוקה לעיצוב אותיות, החלה אי שם באזור גיל 10 ב״תלמוד תורה״, כשהייתי משרבט מונגרמות וקומפוזיציות של אותיות בצידי המחברות, מה שהיה נעצר בבהלה שהרב'ה היה דופק על השולחן…

…מאז התשוקה לעיצוב אותיות רק הלכה והתפתחה ליצירת אותיות עבריות ולטיניות ומעניקה לי סיפוק ומשמעות, ותחושת תענוג אינטלקטואלי וחדוות יצירה.

כיום אני חוקר תפקוד טיפוגרפי בעיצוב ממשקים שם אני מפתח ומיישם את התובנות בעיצוב פונטים עבורם.

זכות וגאווה גדולה עבורי לקחת חלק במיזם. חוויית יצירה לא שיגרתית, מלאה ברגשות מעורבים, שתחילתה בשיחות מאתגרות רגשית עם האמהות הגיבורות, ומשם לשלבי פיתוח הכתב ממכתבים אישיים.

הופתעתי והתרגשתי לגלות שאפשר להעניק תחושת זיכרון ונחמה עבור המשפחות היקרות שאיבדו את היקר להן מכל, ע"י הנצחת כתב ידם המסמל את נפש אהובן.

WhatsApp Image 2024-02-28 at 16.00.49
שיר חנה ג'ורג'י

שיר נולדה ב16.5.2001 לרונן וגלית ג'ורג'י והיתה הבת הבכורה במשפחה. שיר היא גם הנכדה הבכורה במשפחתה משני הצדדים ואחות גדולה לרועי ויהונתן.

גדלה בשכונת נאות שקמה שבמערב ראשון לציון, למדה בבית הספר היסודי נוה עו"ז, ואת לימודיה התיכוניים למדה בבית הספר התיכון מקיף ח' ע"ש בר לב, בכיתת "מופת" (כיתת מצויינות).

שיר היתה מצויינת באנגלית, ברמת שפת אם. כבר כשלמדה בחטיבת הביניים קראה ספרים עבי כרס באנגלית וכך שיכללה את יכולותיה בשפה.

היתה מדריכה בתנועת הצופים בראשון לציון והיתה אהובה מאוד על החניכים והמדריכים כאחד.

ילדה של אהבה. אהבה את החיים, אהבה מוזיקה, מסיבות, את החברים הרבים שלה, וכמובן, את המשפחה. אהבה מאוד לרקוד, היא רקדה בכיף, בחן ובשחרור, כאילו איש לא מתבונן בה, פשוט חגגה את החיים.

אהבה מוזיקה וגם ירדה לעומקם של מילות השירים, שהיו כל כך משמעותיות עבורה.

לשיר היה חיוך כל כך יפה שאיש לא יכול היה לעמוד בפניו, וצחוק מתגלגל שהדביק את הסובבים.

היתה טובת לב, חכמה, אמיצה, רגישה, רודפת צדק ואוהבת אדם.

שיר אהבה מאוד ילדים והם החזירו לה אהבה. היא חלמה להקים משפחה גדולה ואפילו חשבה על השמות הפרטיים שתרצה להעניק לילדיה.

הרעיפה אהבה על חבריה הרבים, שימשה עבורם אוזן קשבת וסיפקה מערכת תומכת רגישה ואוהבת. החברים ידעו שאצלה ימצאו חברות אמת.

שיר אהבה מאוד את הים, בכל רגע של פנאי נהגה ללכת לים עם חברים. אהבה לגלוש ולהשתזף מחומה ואורה של השמש.

התגייסה לצה"ל בנובמבר 2019, שירתה שירות קרבי בגדוד לביאי הבקעה בחיל הגנת הגבולות, שירות קרבי ומלא של שנתיים ושמונה חודשים. תחילה כמ"כית טירונים ולקראת השנה האחרונה של השירות כרב-סמל פלוגתי.

שיר היתה טוטאלית כמעט בכל דבר שעשתה, והחיילים שלה היו חשובים לה יותר מכל. פעמים רבות ויתרה על מרבית שנת הלילה שלה כדי לפתור בעיה שההתעוררה בקרב חייליה. המפקדים העריכו במיוחד את המוטיבציה, התבונה והתרומה הרבה שלה בכל תפקיד שביצעה, והחיילים שלה אהבו אותה מאוד.

השתחררה מצה"ל ביולי 2022. לאחר מכן עבדה בחברת "פלאגו", לאחר שאלה הבחינו מיד בראיון הראשון עמה בפוטנציאל הגלום בה. לאחר מספר חודשי עבודה נסעה לטיול הגודל בדרום אמריקה עם חבריה מבית ספר התיכון במשך חצי שנה, ובחזרתה מהטיול – שגם במהלכו שמרו במקום העבודה על קשר איתה – חזרה לעבודתה ב"פלאגו" וקודמה לתפקיד ראש צוות.

תכננה ללמוד קולנוע בבית הספר סם שפיגל בירושלים. היו לה רעיונות רבים לתסריטים ואף התעניינה בתחומי ההפקה והבימוי.

בשביעי לאוקטובר 2023 נסעה עם עוד שלש חברות למסיבת נובה שהתקיימה סמוך לקיבוץ רעים, שם נרצחה בידי בני עוולה.

יהי זכרה ברוך.

עדי אודיה ברוך פרופיל מופחת
עדי אודיה ברוך

בת לאורית ואבי, גדלה ביישוב קרית נטפים שבשומרון.

ילדה מלאת שמחת חיים, ילדה מוארת וחייכנית, כל דבר שנגעה בו – הצליחה.

מגיל 15 אהבה לצלם ולאחר שרותה הצבאי הקימה עסק לצילום אירועים והתמקדה בחתונות. עסק שהלך והתפתח בהצלחה מטורפת.

בסדיר שירתה כסמבצי"ת מבצעים בחטמ"ר יהודה ונבחרה למצטיינת מח"ט.

כשהחלה המלחמה עדי לא גוייסה למילואים אך לא ויתרה ובעקשנות האופיינית לה הצליחה להשיג צו 8 לתפקיד הגנה על הציר והעיר שדרות. עדי התרגשה ללבוש את המדים אותם לא לבשה למעשה מאז שחרורה.

ביום ה-12.10.23 נסעה עדי לשדרות עם קצין נוסף, בכניסה לעיר נשמעה אזעקת צבע אדום. עדי והקצין שאיתה הספיקו לצאת מהרכב, עדי שכבה על הרצפה, אך רקטה שנפלה סמוך אליה העיפה רסיס שפגע בראשה והיא נהרגה.

ילדה של אור שמחה ולב טהור, מוכשרת בטירוף ואהובה על כולם. אהבנו לעשות שטויות ביחד, להתייעץ כמעט בהכל.

הייתה לי הזכות להיות אמא של האוצר הגדול הזה כמעט 23 שנה.