שגיא, לוחם מוערך ומצטיין שהתגייס לקרבי מתוך תחושת שליחות עמוקה ואמונה שעליו לשרת בחזית ההגנה על מדינת ישראל. שירת בגדוד מילואים 8208 בחטיבה 261, נפל באסון קריסת המבנים ברצועת עזה ב-22.01.2024. שגיא היה בן 24 במותו.

שגיא נולד וגדל בראש העין, אח גדול לאיתי (21), ובן ללימור ואבי.

שגיא יכול היה להפסיק את שירות המילואים, בשל עבודתו החיונית באגף הבטחון בנתב״ג, אך סירב לכך והודיע כי הוא מתגייס יחד עם חבריו לפלוגה וממשיך להילחם.

שגיא היה מפקד ולוחם מקצועי וערכי בכל רמ"ח איבריו. מלח הארץ. אהוב על חבריו. צנוע ותמיד הסתובב עם חיוך כובש על פניו.

שגיא דיבר ללא הרף על החיבור והשייכות לעם ולמדינת ישראל, ועל הזהות היהודית ציונית ישראלית שלו. ראה צורך ביצירת זהות משותפת המנחילה ערכים של בין אדם לחברו ועזרה לזולת במטרה ליצור חברה טובה יותר. הייתה לו נשמה ענקית וחיוך שובה לב שלא ירד לו מהפנים, והוא תמיד חשב על אחרים לפני שחשב עצמו.

שגיא היה חבר נאמן שהכניס רוח של שמחה וצחוק לכל מי ששהה במחציתו, וכשהיו זקוקים לו הוא היה מתייצב מיד, בכל שעה ובכל מקום. הוא היה בחור חכם, שנון וסקרן, בן משפחה למופת ואהוב על כל הסובבים אותו. הוא לא סבל עוולות חברתיות ותמיד סייע לחלשים – בחור שעליו נאמר יפה מבחוץ ומבפנים.

בזכות הנשמה הענקית והחופשית שלו היה לשגיא חיבור טבעי עם הטבע, הוא העדיף טיולים מסוג זה על פני כל בילוי אחר. האהבה שלו למולדתו בלטה בכל תחום בחייו, והתבטאה גם בחיבור ובתשוקה שלו להלך בארץ ישראל לאורכה ולרוחבה.